1 וַתֵּצֵא דִינָה בַּת־לֵאָה. יָצְאָה מֵאֹהֶל אִמָּהּ וְאָבִיהָ שֶׁהָיָה מִחוּץ לָעִיר וּבָאָה אֶל הָעִיר לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. וּמַה שֶּׁאָמַר בַּת־לֵאָה, דָּרְשׁוּ בּוֹ בראשית רבה פ: יוֹצֵאנִית בַּת יוֹצֵאנִית ״וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ״ בראשית ל:טז. וְאָמַר אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, כִּי מַה שֶּׁקָּרָה לָהּ עֹנֶשׁ יַעֲקֹב הָיָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
3 וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת־יַעֲקֹב. דָּבְקָה נַפְשׁוֹ בָּהּ בַּעֲבוּר יָפְיָהּ, וְעוֹד שֶׁהָיְתָה בַּת אָדָם גָּדוֹל וְנִכְבָּד.
4 וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה. בַּעֲבוּר שֶׁעִנָּהּ דִּבֵּר עַל לִבָּהּ שֶׁלֹּא יֵחַר לָהּ, וְכִי הוּא יִשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה, וְהוּא נְשִׂיא הָאָרֶץ.
6 וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב. שֶׁלֹּא נָתַן קוֹל בָּעִיר וְלֹא הִתְרַעֵם עַד בֹּאָם. וְכֵן כְּשֶׁיָּצָא חֲמוֹר לְדַבֵּר עִמּוֹ, הֶחֱרִישׁ מִלַּעֲנוֹת אוֹתוֹ דְּבָרִים, כִּי אָמַר לוֹ עַד שֶׁיָּבֹאוּ בָּנָיו.
7 כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל. וּבְכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה פְּגָם זֹאת הַנְּבָלָה שֶׁעָשָׂה.
14 וַיַּעֲנוּ בְנֵי־יַעֲקֹב. אֲבָל הוּא לֹא דִבֶּר בְּמִרְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא לוֹ לֹא דִבֶּר מִרְמָה בִּשְׂפָתָיו וְהִנִּיחַ הַדָּבָר לְבָנָיו, וְהֵם עָנוּ לָהֶם בְּמִרְמָה. וּבַעֲבוּר שֶׁטִּמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם לֹא חָשְׁבוּ זֶה לְעָוֹן אִם יְרַמְּאוּ אוֹתוֹ בְּדִבְרֵיהֶם.
20 אֶל שַׁעַר עִירָם. כִּי שָׁם יֵאָסְפוּ זִקְנֵי הָעִיר וּגְדוֹלֶיהָ לְכָל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים״ דברים כה:ז, ״וּבֹעַז עָלָה הַשָּׁעְרָה״ רות ד:א.
21 הָאֲנָשִׁים שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ. בְּשָׁלוֹם הֵם אִתָּנוּ, וְלֹא נִשָּׁמֵר מֵהֶם אַף עַל פִּי שֶׁעִנֵּיתִי אֲחוֹתָם, כִּי הֵם רוֹצִים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד, וְדָבָר מוּעָט שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ, בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמּוֹלִים, וּמָה נִהְיֶה חֲסֵרִים בָּזֶה, אֵין שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ דָּבָר כִּי יֵשׁ לָהֶם רָב. וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִקְנֶה רַב, הָאָרֶץ רַחֲבַת מְקוֹמוֹת הִיא וְיֵשׁ לָנוּ וְלָהֶם דַּי לִמְקוֹם מִרְעֶה.
23 בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַמִּילָה הַמַּכָּה הִיא קָשָׁה יוֹתֵר, לְפִיכָךְ הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת קלד ב לְרָחְצָהּ בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהִיא סַכָּנָה.
24 וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב. אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּהַסְכָּמָה זֹאת תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב בְּמִרְמָה״ בראשית לד:יג, אַף עַל פִּי כֵן מָנְעוּ עַצְמָן מִיִּרְאָתָם מִבְּנֵי הָאָרֶץ, אֲבָל שִׁמְעוֹן וְלֵוִי עָמְדוּ עַל דַּעְתָּם הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא פָּחֲדוּ. לְפִיכָךְ אָמַר אֲחֵי דִינָה, שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם.
26 וַיִּקְחוּ אֶת־דִּינָה. יֵשׁ דְּרָשׁ שֶׁלֹּא רָצְתָה לָצֵאת מֵחֶרְפָּה עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה בראשית רבה פ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית״ בראשית מו:י.
28 אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם. הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ בָּהּ אֲחוֹתָם, כִּי רַבִּים רָאוּ כַּאֲשֶׁר לָקְחוּ שְׁכֶם בְּחָזְקָה וְלֹא מִיחוּ.
32 לְהַבְאִישֵׁנִי. שֶׁיִּמְאָסוּנִי וִירַחֲקוּנִי, וּכְמוֹ שֶׁמּוֹאֵס אָדָם וּמַרְחִיק הַדָּבָר הַנִּמְאָס וְהַנִּבְאָשׁ וְהַנִּסְרָח, וְיַעֲקֹב הָיָה מְפַחֵד כְּמִנְהָגוֹ, וּבָנָיו הָיוּ אַנְשֵׁי לֵב לִנְקֹם אֶת חֶרְפָּתָם עַל נַפְשָׁם.
33 הַכְזוֹנָה. יַעֲשֶׂה שְׁכֶם אֶת־אֲחוֹתֵנוּ, כְּאִשָּׁה זוֹנָה, וְלֹא נִקַּח נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ.
